סופרבוס בע"מ נ' דוד ואח'

פסק דין

לפני תביעה בגין נזקים שנגרמן לאוטובוס של התובעת באירוע תאונת דרכים.

התובעת טענה כי ביום 26.11.2009 הגיע האוטובוס לכניסה לשער ראשון בבסיס צריפין שם הוא ביצע פניית פרסה. לפתע התנגש בו רכב הנתבעים בדופן שמאל. לאוטובוס נגרמו נזקים נכון ליום התביעה על סך של 6,629 ₪.

הנתבעים טענו כי הנתבע אשר נהג ברכבם הבחין שנהג האוטובוס מנסה לבצע פניית פרסה ולכן הוא עצר על מנת לאפשר לנהג האוטובוס לבצעה. במהלך ביצוע הפרסה נהג האוטובוס פנה שמאלה בחדות נכנס לנתיב בו עמד רכב הנתבעים ופגע בחזית הרכב.

בדיון שמעתי את עדויותיהם של נהג האוטובוס ושל הנתבע. בדיון התברר כי ביחד עם הנתבע הייתה חיילת. זו לא זומנה להעיד. הנתבע אמר כי היא לא ראתה את התאונה וכי היא הייתה עסוקה עם הטלפון הנייד שלה בעת התרחשותה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות החלטתי לדחות את התביעה לאחר שהעדפתי את גרסת הנתבע להתרחשות התאונה.

בהודעות המפורטות אשר מסר נהג האוטובוס לקצין הבטיחות של התובעת ולחברת הביטוח לא נכתב כי עובר לביצוע פניית הפרסה הוא עצר. בתמונות של מקום התאונה, אשר הוצגו במהלך הדיון רואים בבירור כי מכיוון הגעתו יש תמרור "עצור". רק בדיון אמר נהג האוטובוס לראשונה שהוא עצר. מדובר בפרט מהותי ביותר אשר השמטתו פועלת לחובת התובעת.

זאת ועוד, מעדותו של נהג האוטובוס עולה כי הוא לא ראה כלל את רכב הנתבעים עובר לתאונה, אלא רק הרגיש בחבטה ומכאן שאין לו ידיעה על תנועת רכב הנתבעים עובר לתאונה.

יתרה מכך, העובדה שנהג האוטובוס לא הבחין ברכב הנתבעים עובר לתאונה מתיישבת עם גרסת הנתבע אשר אמר כי הוא צפר על מנת להסב את תשומת לבו של נהג האוטובוס להימצאותו במקום אך לשווא.

לא זאת אף זאת, נהג האוטובוס בעדותו אמר שהוא עצר כאשר האוטובוס עומד באלכסון וחזיתו לכיוון התנועה של רכב הנתבעים, כך שהוא ראה את התנועה מכיוון רכב הנתבעים במראה. נהג האוטובוס הודה כי לא הסתכל מחלון האוטובוס לעבר הכביש. עובדה זו מסבירה מדוע הוא לא הבחין ברכב הנתבעים אשר עמד קרוב אליו.

יש להניח כי אם רכב הנתבעים היה בנסיעה במועד בתאונה כנטען ואם נהג האוטובוס היה מציית להוראות התמרור, שאז נהג האוטובוס היה מבחין ברכב הנתבעים עובר להתנגשות.

אני ער לכך שלדיון לא התייצבה החיילת אשר הייתה ברכב הנתבעים. כמו כן אני ער לכך שהנתבע 1 אמר במהלך עדותו לראשונה כי נהג האוטובוס הסיע את האוטובוס לאחור על מנת להשלים את פניית הפרסה. אף שעניינים אלה פועלים לחובת הנתבעים לא מצאתי שיש בהם כדי לשנות את מסקנתי.

סוף דבר התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך של 1,600 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ל' סיון תשע"ב, 20 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: